חלק מהליקויים הפיזיים אשר להם אנו עדים במהלך החיים, נובעים משינויים פיזיולוגיים המתחילים כבר במהלך הלידה. אחת התופעות הנפוצות המתרחשת כבר במהלך ההיריון, היא מחסור בכיסוי הטבעי של מפרק הירך המכונה “דיספלזיה” או בראשי התיבות בלועזית DDH. תופעה זו מתרחשת בקרב 0.1% מהתינוקות הנולדים כיום [1].
במאמר זה נדון במהות הליקוי, בהשפעה שיש לו לאורך החיים ובטיפולים השונים המוצעים לסובלים מתופעת דיספלזיה של מפרק הירך.
מהי דיספלזיה של מפרק הירך?
בקרב מרבית האוכלוסייה עצם האגן מכילה את עצם הירך (אצטבולום), כאשר המפרקים מסתדרים ביניהם כמו חיבורים של שני חלקי פאזל. נסו לדמיין מה יקרה אם הבליטה של חלק אחד בפאזל אינה עגולה לחלוטין, ולכן אינה מתחברת בצורה הדוקה לשקע בחלק השני? החיבור יהיה רופף וינוע בקלות.
בדומה לכך, כאשר מפרק הירך הוא מעט שטוח, הוא אינו משתלב באופן אופטימלי בעצם האגן.
כבר בגיל צעיר כאשר יש חשד לתופעת דיספלזיה של מפרק הירך, מתבצעת בדיקת אולטרסאונד (מתחת לגיל שנה) או צילום רנטגן (מעל גיל שנה), כדי לבחון האם המפרק משתלב בצורה תקינה באגן.
אם מתגלה בעיה הרופא עשוי להמליץ על טיפולים מיידים המיועדים לתקן את המנח של מפרק הירך. הליקויים עשויים לנוע בין תנועה קלה של מפרק הירך, המוגדרת כדיספלזיה חלקית, לבין דיספלזיה מלאה שבה מפרק הירך מתנתק מעצמות האגן לחלוטין [2].
ישנם מקרים שבהם הבעיה מתגלה רק מאוחר יותר, בחודשי חייו הראשונים של התינוק או לאחר שנה. לפעמים המנח רופף אך אינו מנותק לחלוטין, ולכן הוא אינו מתגלה בבדיקת האולטרסאונד. פעמים אחרות, לא קיימת כלל בעיה בחודשים הראשונים, אך בשל זחילת התינוק החיבור הרופף מתחיל לנוע ואז עשויה להתגלות תופעת דיספלזיה של מפרק הירך.
מה עשוי לקרות אם לא מטפלים בדיספלזיה של המפרק?
אם התופעה אינה מטופלת כבר בגיל צעיר, הפעוט עשוי לגדול למבוגר בעל רגל אחת קצרה יותר מהשנייה, לצלוע או לחוש כאבים בשל השחיקה של מפרק הירך. בחלק מהמקרים, התופעה עשויה לגרום לדלקת מפרקית ניוונית של הירך (אוסטיאוארטריטיס) [3]. הלחץ שנוצר על הרגל עשוי לגרום לשבירת הלימוס, וכן לשברי עצם המופרדים משולי העצמות הסמוכות [4].
חשוב לדעת, כי גם אם התופעה אינה נראית לעין בצורה מהותית, היא עשויה לגרום לכאבים רבים במהלך חייו של אדם. במקרה שהצוות המטפל לא הצליח לפתור את הבעיה באמצעות טיפולים שמרניים יתכן ויהיה צורך לבצע ניתוח.
אילו טיפולים קיימים לדיספלזיה?
אם הליקוי התגלה כבר בחודשים הראשונים, ניתן לבצע טיפולים שמרניים ללא ניתוח כמו טיפול באמצעות רתמה המותאם לילדים בששת חודשי החיים הראשונים. אם הרתמה לא הצליחה לקבע את המפרק הירך, הרופא המטפל עשוי להמליץ על גיבוס Spica, המדמה את פעולת הרתמה, ומאפשר לרגל להישאר במנח זהה גם כאשר התינוק נמצא בתנועה. במקרה שתופעת דיספלזיה של מפרק הירך התגלתה מאוחר מדי ולא טופלה או שאמצעים אחרים לא צלחו, יומלצו פרוצדורות מקיפות יותר.
הפרוצדורה הראשונה לטיפול במקרה שבו יש דיספלזיה של מפרק הירך, היא ניקוי של המכתש בעצם האגן, ושחרור של גידים כדי להשיב את מפרק הירך למקומו. לעיתים יש ליצור מכתש חדש ולגבס את העצם כדי שתתאחה. במידת הצורך, אם האדם התבגר והמשיך ללכת עם הליקוי, תהיה דחיקה של העצמות המתחככות זו בזו [5] ויתכן ויומלץ על ביצוע ניתוח החלפת ירך [6].
מהו ניתוח החלפת ירך?
ניתוח החלפת ירך במקרה של דיספלזיה מתבצע על ידי רופא מומחה בהחלפת מפרקים.
במהלך הניתוח מוסר לחלוטין החלק המשתלב בתוך עצם האגן, ומוחלף ליחידה מתכתית המותאמת לו במיוחד, במידת הצורך מוחלף גם האזור בעצם האגן לשקע מתכתי המונע תנועה לא נכונה של המפרק. אם נחזור לדוגמה של חלקי הפאזל מתחילת המאמר, במהלך הניתוח מוחלפים הן השקע בחלק אחד של הפאזל והן החלק המשתלב בו. חשוב לדעת שמדובר בניתוח הדורש מיומנות רבה ודיוק. בתום הניתוח המטופל ממתין לבניית העצם סביב השתל, ולאחר זמן קצר יכול לחזור לתפקוד רגיל ללא כאב.
צפו במטופל של פרופ’ דרקסלר שנולד עם דיספלזיה ועבר ניתוח החלפת מפרק ירך
שמאל בגישה מיני אחורית
מקורות
[1] Dezateux, C., & Rosendahl, K. (2007). Developmental dysplasia of the hip. The Lancet, 369(9572), 1541-1552.
[2] Bialik, V., Bialik, G. M., Blazer, S., Sujov, P., Wiener, F., & Berant, M. (1999). Developmental dysplasia of the hip: a new approach to incidence. Pediatrics, 103(1), 93-99.
[3] Murphy, S. B., Ganz, R., & Müller, M. E. (1995). The prognosis in untreated dysplasia of the hip. A study of radiographic factors that predict the outcome. JBJS, 77(7), 985-989.
[4] Klaue, K., Durnin, C. W., & Ganz, R. (1991). The acetabular rim syndrome. A clinical presentation of dysplasia of the hip. The Journal of bone and joint surgery. British volume, 73(3), 423-429.
[5] Albinana, J., Dolan, L. A., Spratt, K. F., Morcuende, J., Meyer, M. D., & Weinstein, S. L. (2004). Acetabular dysplasia after treatment for developmental dysplasia of the hip: implications for secondary procedures. The Journal of Bone and Joint Surgery. British volume, 86(6), 876-886.
[6] Murphy, S. B., Ganz, R., & Müller, M. E. (1995). The prognosis in untreated dysplasia of the hip. A study of radiographic factors that predict the outcome. JBJS, 77(7), 985-989.
