פרופ׳ מיכאל דרקסלר

הטיפול צריך להתחיל באבחנה הנכונה אצל הרופא האורתופד מנתח. המומחה עשוי להפנות אותך לאולטרסאונד של הברך או במקרים מסויימים לביצוע סריקת סי.טי או אמ אר איי. על פי הממצאים עשוי הרופא להחליט על דרך הטיפול הנכונה.

1. מנוחה: לרוב הטיפול הראשוני עד לאבחנה כולל מנוחה והפחתת עומסים מהברך תוך הימנעות מפעילות מאומצת. לחילופין ניתן לבצע פעילויות בפלג הגוף העליון בישיבה או שכיבה שאינן גורמות לתנועות מאומצות או פציעות בברך.

2. קירור מקומי: הרופא עשוי להמליץ על קומפרסים קרים ב-48 השעות הראשונות לאחר הפציעה, כדי להפחית את הדימום והדלקת המקומית ולהקל על הכאבים.

3. חבישה: כדי להפחית את הנפיחות ייתכן ותומלץ חבישת הברך בתחבושת אלסטית שתפחית את הדימום והבצקת הגורמים לנפיחות כאבים והגבלה בתנועה.

4. תרופות נוגדות דלקת: תרופות ממשפחת NSAIDS נועדו להפחית תהליכים דלקתיים, והן נלקחות לרוב כנסיון טיפולי למשך 10 ימים. חשוב לזכור כי התרופות הללו עלולות להגביר את הסיכון לכיב קיבה ודימומים, ולכן יש להיוועץ ברופא טרם נטילתן.

5. פיזיותרפיה: לאחר האבחון או הטיפול, הרופא ימליץ על טיפולי פיזיותרפיה שנועדו לחזק את השרירים התומכים, לשפר את היציבה ולאפשר שיקום נכון של הברך.

6. זריקות: בשנים האחרונות מתבצעים נסיונות בהזרקת פלסמה עשירה בטסיות – PRP, שעל פי עדויות בספרות הרפואית עשויים לשפר את ההחלמה והשיקום של מבנים אורתופדיים בגוף. ההזרקה מתבצעת במרפאה: לאחר נטילת דם מהמטופל הוא מופרד במכשיר צנטריפוגה, ושכבת הטסיות העשירה במרכיבים מרפאים מוזרקת לברך.

7. ניתוח: במקרים חמורים בהם התרחש קרע ברצועות, במניסקוס, פריקת פיקת הברך, פגיעה בסחוס המיפרקי, או שבר בתוך הברך עשוי להמליץ האורתופד על ניתוח החלפת ברך.