סיבוכים אפשריים לאחר הניתוח

סיבוכים אפשריים לאחר ניתוחי החלפות מפרקים.

ניתוחי החלפת מפרקי הירך והברך הם בעלי אחוזי הצלחה גבוהים ביותר ומבוצעים בסביבה סטרילית תוך מתן אנטיביוטיקה מניעתית לפני ולאחר הניתוח. בדומה לכל מהלך ניתוחי, קיימים סיכונים לסיבוכים שעשויים להיגרם מסיבות שונות כמו סיבוכי הרדמה, זיהום, פגיעה בעצב, פגיעה בכלי דם ואף כאבים שנשארים לאחר הניתוח ולא חולפים.

סיבוכים הקשורים לניתוח

נוקשות המפרק –  סיבוך זה מתרחש לרוב בניתוחי החלפת מפרק ברך, כתוצאה מהידבקויות ומרקמה צלקתית שנוצרת לאחר הניתוח. ברוב המכריע של המקרים, ניתן לטפל בנוקשות באמצעות פיזיותרפיה אגרסיבית, ואם לא חל שיפור ניתן לשקול ביצוע מניפולציה תחת הרדמה, כאשר החולה מורדם וברלקסציה (רפיון מלא), ובעדינות מבצעים כיפוף של הברך עד לטווח המרבי.

נפיחות ברגל לאחר הניתוח – בעיקר בניתוחי החלפת מפרק ברך, לעיתים רק באזור הברך ולעיתים לאורך הרגל כולה. עם הזמן הנפיחות תחלוף מעצמה. הסיבה לנפיחות נובעת מהזרמה מוגברת של דם לגפה המנותחת וקושי בפינוי הדם חזרה, כאשר הנוזלים יוצאים אל הרקמות וגורמים לנפיחות. ניתן לעזור לגפה באמצעות חבישת גרבי לחץ, הרמת הרגל המנותחת בשכיבה או בישיבה.

חוסר תחושה בצד החיצוני של הברך- בניתוחי החלפת ברך, החתך הניתוחי עובר במרכז הברך וחותך עצב קטן שנותן תחושה לצד החיצוני של הברך (העצב עובר מהחלק הפנימי אל החלק החיצוני), דבר זה גורם לחוסר תחושה בצד החיצוני של הברך. לרוב, התחושה חוזרת לאחר מספר חודשים עד שנה, אך לעיתים אינה חוזרת. למעט ההרגשה, אין לכך משמעות קלינית.

שחיקה והתרופפות של המשתל – עם הזמן, מרכיבי המשתל ובעיקר חלקי הפלסטיק, עלולים להישחק ולהתרופף. מצב זה גורם לכאבים ומצריך לרוב ניתוח חוזר להחלפת המרכיבים הרופפים.

הבדל באורך הרגליים (בניתוחי החלפת מפרק ירך) – בזמן הניתוח נעשה מאמץ לשמירה על אורך רגליים שווה. עם זאת, לעתים, דבר זה אינו ניתן לביצוע והרגל המנותחת ארוכה יותר מהרגל השנייה (עד לשני סנטימטרים). מצב זה אינו מורגש ולא מפריע בעת עמידה או בעת הליכה ולרוב נפתר באמצעות מדרס או יצירת התאמה מיוחדת בנעל לצורך השוואת אורך הרגליים.   

כאב כרוני (בניתוחי החלפת מפרק ברך בפרט) – מחקרים שונים הראו ש-10%-15% ממנותחי הברכיים סובלים מכאב כלשהו לאחר הניתוח ומרוצים רק באופן חלקי מהתוצאות. הסיבה לכאבים אינה ברורה, אך חשוב לדעת כי תהליך ההחלמה המלא לאחר ניתוח החלפת מפרק ברך יכול להימשך למעלה משנה. ניתן לטפל בכאב הכרוני במרפאת כאב ושיקום, ולעיתים כשלא הושגה הטבה ניתן לשקול ניתוח חוזר. יש להדגיש כי אם מדובר בכאבי לילה הרי שאלו יחלפו מעצמם בדרך כלל בטווח שנע בין שישה שבועות לבין שלושה חודשים, כאשר בפרק זמן זה ניתן לתפקד כרגיל ולהיעזר בתרופות נוגדות כאבים.

שברים – בניתוחי החלפת ברך וירך מעצבים את המפרק בצורה אנטומית ככל שניתן. לעיתים נדירות קיים סיכון לשבר תוך ניתוחי (כתוצאה מהעבודה או מעצם אוסטאופורוטית), או לאחר הניתוח בעקבות נפילה או חבלה. הטיפול לרוב הינו ניתוחי וכולל השמת חבק, פלטה או קיבוע אחר. לעתים תידרש החלפת המשתל כולו למשתל מיוחד.

פריקות – כאשר המפרק המלאכותי יוצא ממקומו. הסיכון לסיבוך זה קטן מאחוז אחד וניתן לטפל בו באמצעות החזרת המפרק למקום. הסיבות: נפילה, מיקום לא נכון של המשתל. אם אירוע זה מתרחש בשבועות הראשונים הרי שלרוב ממתינים כדי לאפשר היווצרות של רקמה צלקתית סביב המשתל, דבר שעוזר להחזיק את המשתל במקומו. אם הפריקה חוזרת שוב  נדרש יהיה לבצע ניתוח חוזר למיקום מיטבי של המשתלים.

סיבוכים נדירים מקומיים

פגיעה בעצב, בכלי דם או בגיד –  אזור הניתוח מוקף בעצבים, כלי דם, ורקמות, במהלך הניתוח ניתן לפגוע באחד או יותר מהכלים. הטיפול כתלות בפגיעה ואם ניתן מטופל נעשה תוך כדי הניתוח. לרוב, גם אם יש פגיעה עצבית, היא חולפת מעצמה.

זיהום עמוק של המשתל – סיבוך קשה שמצריך טיפול יסודי היות שלרוב החיידקים מצטברים על המשתל ומתכסים בחומר מיוחד (ביופילם) שמונע מהאנטיביוטיקה לפגוע בהם. הטיפול בזיהום מבוצע בשילוב טיפול אנטיביוטי תוך ורידי לתקופה של שישה שבועות עד שישה חודשים.

זיהום בשבועות הראשונים סביב הניתוח מתבטא באודם, חום, הפרשה, לרוב מבצעים שטיפה אחת או יותר בחדר ניתוח עם החלפה חלקית של מרכיבי המשתל המודולריים (אלו שאינם מקובעים). טיפול זה זוכה לסיכויי הצלחה סביב ה-80%-90% כתלות בתזמון ובסוג החיידק.

זיהום הנמשך תקופה ארוכה – מתבטא בכאבים, חום מקומי, עם וללא הפרשה, דורש טיפול יסודי הכולל החלפה מלאה של המשתל בשלב אחד או בשני שלבים (שלב ראשון השמת משתל זמני עם אנטיביוטיקה ושלב שני לאחר פרק זמן של שלושה חודשים עד שישה חודשים. רק לאחר שנמצא בבדיקות הדם כי הזיהום דוכא, יבוצע ניתוח חוזר בו יושתל משתל חדש, כאשר במשך זמן הניתוח המטופל יקבל אנטיביוטיקה לווריד כנגד החיידק שהתגלה.

סיבוכים כלליים

בעיות נשימה – אטלקטזיס (תמט) של סימפונות בריאה. מתבטא בירידה באוורור ריאתי (ירידה בסטורצית חמצן). במקרה זה ישנה חשיבות רבה לביצוע פיזיותרפיה נשימתית שכוללת נשימות ושיעולים כדי להגביר את זרימת החמצון וכדי לשמור על דרכי אוויר פתוחות, כמו כן מומלץ להרבות בתנועה לאחר הניתוח, לקום מהמיטה, לשבת ולהקפיד לנוע כדי למנוע את סיבוכי הנשימה האפשריים.

פקקת ורידית ותסחיפים (Deep Vein Thrombosis (DVTקרישי דם המתפתחים בוורידי הרגליים כתוצאה מהאטת זרימת הדם ניתקים ועלולים להגיע אל הריאות. כאשר מגיע קריש דם גדול אל הריאה הוא עלול לעצור את זרימת הדם אל חלק ממנה ולגרום לסיבוכים נשימתיים קשים. לכן לאחר הניתוח בעת השכיבה במיטה ובכל שעות הערות חשוב מאוד להניע את כפות הרגליים והקרסוליים. נוסף לכך מומלץ לתרגל ישיבה והליכה מוקדם ככל הניתן לאחר הניתוח כדי להפחית את הסיכון לסיבוך זה.

לאחר הניתוח, נוטלים תרופות נוגדות קרישה (מדללי דם) למשך שבועיים עד ארבעה שבועות (מיקורפירין, אספרין, אלקוויסט, קסרלטו וכן הלאה) כדי למנוע את היווצרות קרישי הדם.

מה לא מומלץ לעשות? הימנעו מעישון, צריכה של גלולות למניעת היריון וצריכה של תרופות דיכוי הורמונליות אשר מעלות בשיעור ניכר את הסיכון להיווצרות קרישי דם.

בעיות במתן שתן קושי או הפסקה במתן שתן נפוצים לאחר כל הליך ניתוחי. לרוב, בניתוחי החלפות פרקים, אם אירוע זה מתרחש – מוכנס קטטר שתן זמני לאחר הניתוח במטרה למנוע דליפת שתן ולהקל על המטופל בימים אלו.

בחילות – נפוצות מאוד עקב תרופות ההרדמה, בדרך כלל הבחילות חולפות מעצמן תוך יום יום או יומיים, וניתן לטפל בהן באמצעות כדורים נגד בחילה.

עצירות – עלולה להתרחש עקב תרופות משככות כאבים, לרוב תרופות המכילות מורפיום, אשר גורמות להאטת תנועות הקיבה והמעיים. ניתן להקל על העצירות באמצעות שתייה מרובה, דיאטה עשירה בסיבים ובאמצעות תכשירים מרככי צואה.

תגובה אלרגית – לאחר הניתוח עלולה להתרחש תגובה אלרגית שעשויה להתבטא בפריחה קלה ועד תגובה אלרגית חריפה ופגיעה נשימתית. הטיפול ניתן באמצעות תרופות אנטי אלרגיות.

פצעי לחץ – נוצרים כתוצאה משכיבה ממושכת ללא תזוזה, ומופיעים לרוב בעקבים ובעכוז. שינוי תנוחה וקימה מהמיטה בתדירות גבוהה ככל האפשר יימנעו סיכון זה.

בלבול ודליריום –  שבאים לידי ביטוי בהתנהגות שונה ובהפרעות בראיה ובשמיעה, תופעות אלו מופיעות לרוב בעקבות נטילה של תרופות חזקות נוגדות כאב, הרדמה, חוסר שינה וגמילה מאלכוהול. תופעות אלו יחלפו תוך מספר ימים אך במקרים מסוימים עלולות להימשך מספר שבועות.

סיבוכים נדירים

ההסתברות להתרחשות סיבוכים נדירים היא קטנה מאוד עם זאת כדאי מאוד להכיר אותם, לדעת אילו מהם יחלפו עם הזמן ולאילו מהם יימצאו פתרונות רפואיים. הסיבוכים הנדירים עשויים להיות כללים או מקומיים.

סיבוכים נדירים כלליים:

כחלק מתהליך ההכנה לניתוח המרדים והמנתח ידונו עם המטופל על סיבוכים כלליים נדירים כמו התפתחות קריש דם ברגליים (פקקת ורידים), קריש דם בריאה (תסחיף), התקף לב, שבץ ואף מוות. בשלב זה חשוב ורצוי מאוד לשאול שאלות, להכיר את הפתרונות הקיימים ולהיערך בהתאם שכן אף שהסיכוי לסיבוכים אלו יחסית קטן מאוד הוא עדיין קיים.

כיצד ניתן להפחית ואף למנוע את הסיבוכים השונים בניתוחי החלפת מפרקים?

התנועה חיונית מאוד להחלמה ולכן חשוב לקום מהמיטה וללכת מוקדם ככל הניתן ממועד הניתוח. הרבו בתנועה וכך תוכלו להפחית באופן ניכר את הסיכון לסיבוכים, למנוע אותם ולהחלים במהרה. הסיבוכים והסיכונים משותפים לכל פרוצדורה רפואית, ההסתברות להתרחשות הסיבוכים הנדירים נמוכה מאוד, והאפשרויות נידונות יחד עמכם בפגישה המקדימה שנערכת יחד עם הרופא המרדים והרופא המנתח.

אנחנו זמינים עבורכם לכל שאלה או עניין.

לקביעת תור התקשרו

או השאירו פרטים

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם